קוד אימות ב-SMS או במייל? מתי כל אחד מתאים

קוד חד-פעמי אפשר לשלוח ב-SMS או במייל. שתי הדרכים עובדות, אבל הן מוכיחות דברים שונים ומתאימות למצבים שונים.

מה כל אחד מוכיח

• קוד ב-SMS מוכיח שהמשתמש מחזיק את הטלפון של המספר שהקליד. זה מתאים כשהמספר עצמו חשוב: הזמנה שהשליח צריך להתקשר אליה, או חשבון שקשור לטלפון.
• קוד במייל מוכיח גישה לתיבת הדואר. זה מתאים כשהמייל הוא מזהה החשבון, למשל באיפוס סיסמה או באישור כתובת בהרשמה.

ההבדלים בפועל

• זמינות. מסרון מגיע לטלפון גם בלי אינטרנט ובלי אפליקציה. מייל דורש שהמשתמש יפתח את התיבה.
• תיקיית ספאם. מייל עם קוד יכול להגיע לספאם או לתיקיית קידומי מכירות, והמשתמש מחכה לקוד שלא רואה. מסרון מגיע לתיבת ההודעות הרגילה ברוב המקרים, אם כי גם בטלפונים יש סינון של שולחים לא מוכרים.
• עלות. כל מסרון עולה כסף, ומייל כמעט לא. לכן טופס קוד ב-SMS חייב להיות מוגן מפני שליחה בכמויות.
• חיסרון של SMS. מי שמשתלט על מספר הטלפון, למשל בהחלפת כרטיס SIM במרמה, יקבל גם את הקודים. לחשבונות רגישים במיוחד יש אמצעים חזקים יותר, כמו אפליקציית אימות.

אז מה לבחור

ברוב האתרים בישראל, לאימות מספר בהזמנה, בהרשמה או בכניסה, SMS הוא הבחירה הטבעית: המשתמש מקבל אותו מיד במכשיר שכבר בידו. מייל עדיף כשמה שצריך לוודא הוא כתובת המייל עצמה. יש גם אתרים שמשלבים: קוד ב-SMS כברירת מחדל, ומייל כגיבוי למי שאין לו נייד.

ובמסר 10

שני הסוגים יוצאים מאותו חשבון ובאותו מפתח API: קוד ב-SMS דרך פונקציית המסרון הבודד, וקוד במייל דרך המייל הטרנזקציוני הבודד. הפרטים בעמוד ה-OTP, והחבילות שמטפלות בקוד ב-SMS במדריך OTP למפתחים.